מאפייני השריר מתחלקים לשלושה סוגים, ומכך נובע אופי כל אימון:
* סיבולת
* כוח
* מהירות
שלושת אפיוני השריר ניתנים לפיתוח בשני היבטים: משקל העבודה ומס’ החזרות או תנועת השריר.
מבחינת משקל עבודה ומס’ החזרות מאפייני השריר מושפעים בדרך הבאה:
* כדי לפתח סיבולת יש לבצע אימון עם משקל קל כך שמספר החזרות בסט יהיה מעל 15,
ז”א עבודה עם משקלים קלים.
* כדי לפתח כח יש לבצע אימון עם משקל המאפשר לבצע רק 6 עד 8 חזרות בסט,
ז”א עבודה עם משקלים כבדים.
* מבחינת משקל אין אפשרות להגדיר איזה משקל מפתח מהירות.
מבחינת תנועת השריר, מאפייני השריר מושפעים בדרך הבאה:
תנועת השריר מתחלקת לשלושה: כיווץ קונצנטרי, כיווץ איזומטרי וכיווץ אקסצנטרי.
* כיווץ קונצנטרי מפתח את מהירות תנועת השריר,
הכוונה היא הפעלת השריר על מנת לכווצו (השריר מתקצר).
* כיווץ איזומטרי מפתח את סיבולת השריר,
הכוונה היא הפעלת השריר על מנת הישארותו במצב קבוע.
* כיווץ אקסצנטרי מפתח את הכח של השריר,
הכוונה היא לשיחרור השריר בהדרגה (השריר מתארך).
באימונים לרב נוטים לשלב בין התנועה הקונצנטרית לאקסצנטרית. למשל כאשר מאמנים את היד הקדמית, וכדי שהאימון יהיה יעיל יותר כיווץ השריר צריך להיות מהיר ושחרורו איטי.
אז למה בדיוק אנחנו צריכים בכלל שני סוגי אימון?
שני סוגי אימון אלה באים לשני המצבים שאתה נמצא בקרב(הורדת ידיים):
מצב אחד שאתה בניצחון או הפסד-> לשם כך מפתחים את הכוח באימוני כוח כדי להחזיק את היריב ולהתיש אותו, או לנצח אותו ישר בנוקאאוט.
מצב שני שאתה בשיוויון->לשם כך מפתחים את סיבולת השריר שיחזיק כמה שיותר זמן במהלך הקרב(מי שמחזיק יותר מנצח)
אימוני הסיבולת גם באים כשלב בהתפתחות השריר לקראת אימוני הכוח שמפתחים כוח בשריר.
